בריקוד של מערכות יחסים, האתגר הגדול ביותר שלנו טמון לרוב לא בצעדיו של בן הזוג שלנו, אלא בקצב הלב שלנו.
אנחנו מסתבכים ברשת של רגשות, מתמקדים באופן שבו המילים והפעולות של בן הזוג שלנו משפיעות עלינו, אך לעתים קרובות אנו מתעלמים מההשפעה של המילים והפעולות שלנו עליהם.
זה איזון עדין, שבו כל מילה ומחווה יכולה להטות את הכף.
קחו זאת בחשבון: כאשר המילים של בן זוגכם עוקצות, זה כמו קוץ הדוקר את לבכם. אבל האם אי פעם עצרת לחשוב על הקוצים שאתם אולי נוטע בליבם?
אנו ממהרים להרגיש את הכאב של המילים הקשות שלהם, אך לעתים קרובות אנו עיוורים למילים שלנו. זה כאילו אנחנו מסתכלים דרך מראה חד-כיוונית, רואים רק את ההשתקפות של הפגיעה שלנו, לא מודעים לתמונה שאנחנו מקרינים.
הריקוד הזה לא קשור רק אליך. גם בן הזוג שלך נתפס בריקוד הזה. הוא שומע את החדות בדבריך, מרגיש את עוקץ הביקורת שלך, אך עדיין לא מודע לשלו.
זאת מחזוריות שבה שניכם נפגעים ופוגעים, אך אף אחד מכם לא רואה את התמונה המלאה.
זה לא כישלון להקשיב אחד לשני. למעשה, לעתים קרובות אנו די מיומנים בקליטת כל מילה שהאחר אומר. הבעיה האמיתית היא כישלון להקשיב לעצמנו, להבין את הכאב שאנו גורמים במילים שלנו. אנחנו כל כך ממוקדים בלהשמיע אותנו שאנחנו שוכחים לשמוע את עצמנו, להרגיש את כובד המילים שלנו.
כשאנחנו מדברים על הרצון שיקשיבו לנו, מה שאנחנו באמת מחפשים זה שבן הזוג שלנו יבין את הכאב שנגרם לנו.
אנחנו רוצים שהם ישמעו את הפגיעה שלנו, יכירו בה וירגישו אותה כמונו. וזה בדיוק מה שהם רוצים גם מאיתנו. הם רוצים שנבין את הכאב שלהם, נזהה את הפגיעה שגרמנו להם.
הקשבה אמיתית בזוגיות היא לשמוע את הדברים הקשים שאנו אומרים אחד לשני והכרה בכאב שהם גורמים.
מדובר בהבנה שאנחנו לא רק הפצועים; אנחנו גם אלה שגורמים לפצעים. ריפוי מערכת יחסים פירושה הכרה בכך ששני בני הזוג נפגעים ושניהם אחראים לפגיעה.
במסע הריפוי הזה, אין עוד הפרדה ברורה בין הטוב והרע, הנכון והלא נכון, הפגוע והפוגע. במקום זאת, ישנם שני אנשים, כל אחד נכון בדרכו, כל אחד נפגע מדבריו של השני.
באימון זוגי לומדים לוותר על עמדות ההגנה שלנו ולעבור למקום של הבנה הדדית ותקשורת קרובה יותר. זוהי הדרך להפיכת תקשורת מרוחקת לחיבור שהוא עמוק יותר, אמפתי יותר, ובסופו של דבר מרפא יותר.
